איך כותבים תסריט מותח זו אחת השאלות הקריטיות ביותר בסרט, בסדרה או בסיפורים בכלל. להשאיר את הקהל במתח, להעביר פיסות מידע בזמן הנכון, לייצר תעלומה ולבנות עלילה. זה מה שגורם לכל קורא להמשיך לקרוא. קל להגיד, קשה לבצע.
כתסריטאים אנחנו באיזשהו מקום צריכים להתחרות עם כל אחד שהצופה יכול לשלוח לו הודעה. עם כל סרט אחר על כל מכשיר סטרימינג. כל הרשתות החברתיות. וככל שעובר הזמן, רשימת ההסחות דעת רק תלך ותגדל.
אז מה הם הסודות שהכותבים יכולים להשתמש בהם כדי לשמור על האנשים ממוקדים? ובכן… המבנים העלילתיים המרתקים ביותר משתמשים במשהו שנקרא מתח דרמטי. באנגלית טנשן Tension.
לדעת איך איך כותבים תסריט מותח הוא האמנות של הכתיבה הדרמטית. וכתיבה דרמטית טובה היא הדרך לשמור על הקהל מלהסתכל בטלפון שלהם. זו הדרך לוודא שהם ישכחו בכלל שיש להם טלפון לבדוק.
החלק הטוב ביותר הוא שזה משהו שאפשר לעשות על ידי שליטה בארבעה כלים פשוטים. אלה הם ארבעת הכלים הטובים ביותר ליצירת מתח בכתיבה שלך, ואני הולכת לדבר על כולם בפוסט הזה. אם רציתם לדעתם איך כותבים תסריט באופן כללי כדאי שתבואו לפה.
איך כותבים תסריט מותח – קודם כל, מה היא עלילה?
עלילה היא רצף אירועים שמסודר באופן דרמטי על ידי הכותב כדי לספר סיפור. הרבה פעמים אני חושבת שהגאונות האמיתית בכתיבה היא בזיהוי כיצד לסדר את האירועים המקושרים האלה.
אז דרך נוספת לחשוב על מבנה עלילה בסרט היא לענות על השאלה "מה קורה בסיפור ובאיזה סדר?" יש שיאמרו שהמתרחש בסיפור הוא "דמות שמגלה את עצמה". זה אולי נכון שיש תהליך של הכרה עצמית בסיפורים, אבל זו לא העלילה. אבל כשמתארים את זה באופן כזה כללי, זה משמיט את הסדר הקריטי של האירועים.
האירועים הם אלה שמובילים אותנו לחשוב על איך הדמות גילתה את עצמה. אלה גם האירועים שמחזיקים אותנו מעוניינים… אם הם משתמשים במתח דרמטי. אבל קודם, בואו נעבור על כמה עקרונות בסיסיים של עלילה.
מרכיבי העלילה
מבנה דרמטי, ודיאגרמת מבנה העלילה המוקדמת ביותר, מחזירים אותנו אחורה ל"פואטיקה" של אריסטו. הוא התייחס למבנה של מחזות (לא היו סרטים בשנת 335 לפנה"ס). באופן מדהים, העקרונות שהחלו אז חלים גם היום. אריסטו היה זה שאמר שסיפור, במקרה שלו מחזה, צריך התחלה, אמצע וסוף.
גוסטב פרייטאג פיתח מבנה של חמש מערכות, הכולל כמה מרכיבי עלילה מוכרים יותר. חמשת החלקים של פרייטאג הם: פתיחה, פעולה עולה, שיא, פעולה יורדת, והתרה.
החלק הראשון הוא מבוא, אקספוזיציה. הפעולה העולה "בונה" את המתח בין הדמויות והסיכונים. השיא הוא נקודת מפנה בסיפור, ולאחר מכן הפעולה היורדת היא פתרון המשבר הזה. לבסוף, ההתרה היא הפתרון, שבו כל הקצוות הרופפים של הסיפור נסגרים.
למה סופרים ותסריטאים יוצרים מתח בסיפור?
האם זה רק כדי להלחיץ אותנו? אולי… אבל בעיקר, זה בגלל שאחרת – לא יהיה לנו אכפת מה יקרה. אז למה שנמשיך לצפות? מתח בכתיבה שומר עלינו מעורבים. אבל מתח בכתיבה הוא יותר מורכב ועדין ממה שחושבים. האם אי פעם צפיתם במשהו שבו הייתם בטוחים לגמרי שהדמויות ישרדו… אבל בכל זאת הרגשת את המתח?
זה לא רק עניין של לא לדעת את התוצאה. לפעמים התוצאה היא מסקנה בלתי נמנעת. אנחנו יודעים שג'יימס בונד לא יכול למות. ובכל זאת, בכל 300 מיליון סרטי ג'יימס בונד, הבמאים והתסריטאים שמרו על מתח. זה מוזר כשחושבים על זה, נכון? הסרטים תמיד עוסקים בג'יימס בונד בסכנה. ובכל זאת אנחנו יודעים שהוא אף פעם לא באמת בסכנה. ובכל זאת… אנחנו דואגים…
יצירת מתח היא יותר מסתם תחושת סכנה פיזית. או אפילו רק לא לדעת את התוצאה. אז מה זה בעצם? איך מתח גורם לקהל לדאוג למה שיקרה?
איך כותבים תסריט מותח: הכלים ליצירת מתח בתסריט
(רמז: לאו דווקא תעלומת רצח)
תשומת הלב של הקהל צריכה להיות מונעת קדימה בכל זמן. ארבעת הכלים מתמקדים בהנעת תשומת הלב של הקהל קדימה בעזרת העלילה: יצירת סדר אירועים שמניעים את הקהל לשאול כל הזמן: מה יקרה עכשיו?!
מתח לא קיים רק בז'אנר המותחנים
מתח הוא לא רק נחלתם של סרטים וסדרות מתח. למעשה, גם בז'אנרים אחרים כמו רומנטיקה, דרמה ואפילו קומדיה, אלמנטים של מתח משחקים תפקיד מרכזי בהחזקת הקהל. בסדרות רומנטיות, לדוגמה, מתח יכול לבוא לידי ביטוי במתח בין דמויות, משולשי אהבה, סודות שמתגלים בהדרגה, ואפילו בחוסר הידיעה אם הדמויות המרכזיות יתאחדו בסופו של דבר. איך עושים את זה? בטיפ מספר 8.
1. התחילו עם שאלה פתוחה
בסדרות ובסרטים מותחים, כבר בסצנה הראשונה עולה שאלה מרכזית שתשאיר את הקהל במתח. אל תגלו הכול מיד – תנו להם לנסות לנחש. מי בעצם אומר את האמת? האם הדמות תצליח לברוח? למה הדמות הזו נראית כאילו היא מסתירה משהו?
במסמכי הגשה, השתמשו בשפה שמעוררת סקרנות. למשל, בפתיחת תקציר עלילה, הציגו את הקונפליקט המרכזי באופן שמוביל לשאלה: האם היא תגלה את הסוד לפני שיהיה מאוחר מדי?
2. סיימו כל סצנה עם "קרס" (Cliffhanger)
כדי לבנות תסריט מותח, כל רגע בסיפור חייב לגרום לנו לרצות להמשיך. למשל, השוטר מבין שהראיה שהוא מחזיק מזויפת – אבל מי שתל אותה שם?
או אולי; היא פותחת את הדלת – ופניה מתמלאות אימה. אנחנו חותכים לסצנה הבאה. בקיצור, כשאתם כותבים מסמך הגשה, תדאגו שגם תיאור הפרקים יכיל הפתעות קטנות שידחפו לקרוא הלאה.
3. חשפו מידע בטפטופים – שמרו על הקהל במתח
איך כותבים תסריט מותח שלא חושף את כל הקלפים בבת אחת? חלקו את המידע בזהירות לאורך התסריט. בסדרות כמו "Stranger Things" או "Breaking Bad", אנחנו מגלים פרטים קריטיים לאורך הזמן, ולא הכול בבת אחת.
במבנה הסצנה, תדאגו שהמידע יוצג דרך דיאלוגים ודימויים ולא בנאומים ארוכים. במסמכי הגשה, נסחו את התקציר כך שכל פסקה חושפת משהו חדש ומפתיע.
4. פצצה מתקתקת: השתמשו בזמן כדי ליצור תחושת לחץ
מתח נבנה כשיש מחיר כבד שהגיבור עלול לשלם.
- אם הוא לא ימצא את הכסף תוך 24 שעות, הוא גמור.
- היא חייבת לעצור את העסקה לפני שייחתם החוזה.
גם במסמכי הגשה, תרביצו אלמנטים של לחץ: "ככל שהזמן אוזל, היא מבינה שהפתרון נמצא מול עיניה – אבל האם היא תבחין בו בזמן?"
5. טוויסטים חכמים (ומתקבלים על הדעת)
איך כותבים תסריט מותח שמפתיע את הקהל? הוסיפו מהלכים בלתי צפויים, אבל כאלה שירגישו הגיוניים בדיעבד.כמו למשל שמגלים שסנייפ הוא אומנם דוש, אבל מתגלה שהוא הציל להארי פוטר את התחת 🙂
- הדמות שחשבנו שהיא בת ברית – היא בעצם האויבת הגדולה.
- הרוצח מתגלה כמישהו שהקורבנות הכירו באופן אישי.
- האירוע שהוצג בתחילת הפרק – מקבל משמעות אחרת לחלוטין בסופו.
במסמכי הגשה, טוויסטים טובים יכולים להופיע בסיכום העלילה כדי להראות שהסיפור מתפתח בצורה ייחודית ולא צפויה.
6. מתח דרמטי – כשהקהל יודע משהו שהדמות לא
תנו לקוראים ולצופים יתרון על פני הדמויות. כתבתי על זה גם בפוסט שלי על אירוניה.
- אנחנו יודעים שיש מישהו במארב, אבל הדמות הולכת לתוך הסכנה מבלי לדעת.
- הצופים רואים שהחברה הכי טובה של הגיבורה מסתירה ממנה סוד עצום – ואנחנו מחכים לרגע הגילוי.
זה טריק שעובד לא רק בתסריט אלא גם במסמכי הגשה – בנו את התקציר כך שהקורא ירגיש שהוא מחכה לרגע הגילוי.
7. שמרו על קצב מהיר – בלי הסחות מיותרות
- השתמשו במשפטים קצרים כשהאקשן מתגבר.
- חיתכו שיחות שנראות מיותרות או מסבירות יתר על המידה.
- תארו פעולה ולא רק מחשבות: "היא קופצת מעבר לגדר, נוחתת בכבדות, ושומעת צעדים מתקרבים."
במסמכי הגשה, שמרו על מבנה דינאמי וקצר. תקציר בן עמוד אחד צריך להיות ממוקד ומותח בדיוק כמו תסריט טוב.
8. מתח בז'אנרים שאינם דווקא תעלומה או פשע קלאסי
כדי ליצור מתח בז'אנרים שונים (ולא רק תעלומות ופשע) תוכלו להשתמש בכלים הבאים:
שאלות בנוגע למערכות יחסים – האם הם יצליחו להיות ביחד? האם יגלו את האמת אחד על השנייה?
סצנות טעונות רגשית – יצירת רגעים של קונפליקט רגשי שמותירים את הקהל במתח לגבי ההמשך.
אילוצים חיצוניים – משברים, יריבים רומנטיים, נסיבות שמפרידות בין הגיבורים.
רגעים של כמעט, אבל לא – אינטראקציות בין הדמויות שגורמות לקהל לרצות שהן יהיו יחד אבל משאירות את זה בלתי פתור.
איך כותבים תסריט מותח, לסיכום
מתח הוא תוצאה של קצב נכון, חשיפת מידע מדורגת, בניית סצנות שפותחות שאלות לא פתורות והוספת טוויסטים שמשאירים את הקהל דרוך. בין אם אתם עובדים על תסריט או מסמך פיץ', השתמשו בטכניקות הללו כדי להשאיר את הקוראים והצופים דרוכים עד הרגע האחרון. שחקו עם המתח, הפתיעו את הקהל, והשאירו אותם עם סקרנות שלא נותנת מנוחה 😈
