איך כותבים דיאלוג טוב: כללים שלא כדאי לפספס
מי ינצח? שתיקת הכבשים

איך כותבים דיאלוג טוב: כללים שלא כדאי לפספס

 1. רצון

מה הדמות שלכם רוצה להשיג בשיחה הזו? זו השאלה הכי קריטית בכל כתיבה של סצנה בכלל , כשכותבים דיאלוג במיוחד.

אם הדמות מדברת, כנראה שלא היתה יכולה להשיג את מה שרצתה אחרת. יכול להיות שהיא רוצה להוכיח משהו, מחפשת חיבה, או מתחמנת כדי להשיג כסף. אבל היא תמיד רוצה משהו.

2. אי נוחות

הדמויות יאלצו להגיד את מה שהן לא רוצות להגיד, או לשמוע את מה שהן מנסות להדחיק.

קודם כל נסנן את מה שלא מעניין. תלמדו מתי לתת לדמויות שלכן לשתוק. או במלים אחרות, תחסכו מאיתנו את הסמול טוק. הדיאלוג צריך להביא את הדמויות לנקודות הלא נוחות שלהן.

3. למה עכשיו?

מה גורם לדמות שלכם להגיד את זה, למה דווקא עכשיו? מה בסיטואציה מביא אותה למלים האלו? אל תרמו את עצמכם. דיאלוג מדוייק מגיע מהספציפיות של הרגע, מתגובה למה שמתרחש מסביב.

תקשיבו לכל משפט של הדמות שלכם, אם זה משפט שהדמות יכולה להגיד בכל מצב, או חמש דקות מאוחר/מוקדם יותר, תגידו לו ביי.

4. חשפו מידע חדש

כל משפט בדיאלוג צריך להעביר לקהל שלנו מידע חדש שלא ידע קודם. או לפחות, לאפיין את הדמות יותר. מה שדמות אומרת, איך שהיא מגיבה, סגנון הדיבור שלה – הוא חלק גדול ממי שהיא ואיך שאנחנו תופסים אותה.

אז בבקשה, אל תכתבו את האופציה הראשונה שעולה לכם לראש. כנראה שהיא תהיה גם הכי אובייס. תשכתבו את המשפט עד שידייק את הדמות הספציפית הזו, לרגע הספציפי הזה.

5. הימנעו מחזרתיות

זה נכון שזה קורה במציאות, אנחנו חוזרים על עצמינו מלא. אבל בדיאלוג הדמויות משנות את הגישה/טקטיקה שלהן כדי להשיג את מה שהן רוצות, מה שמביא לתוצאה מעניינת גם אצל הדמות השנייה, כי היא תגיב אחרת.

דוגמא לטכניקות:
שכנוע, עקיצה, לעורר רחמים, לאיים, לסחוט, לפתות וכו'.

השתמשו בכל רפליקה בטכניקה אחרת כדי שהדמות שלכם תשיג (או לא תשיג) את מה שהיא רוצה. וכדאי מאוד שיהיה לזה מחיר. כבד.

6. סאבטקסט

גולת הכותרת, האוצר הגלום, הדבר שכנראה הכי קשה להסביר, ולכן אני מרחיבה יותר דווקא פה. יש הרבה סוגים של סאבטקסט:

א. סאבטקסט מודע –
הדמות מנסה להגיד משהו במלים אחרות (הרבה פעמים כשמישהו מנסה לעקוץ באלגנטיות מישהו אחר).

ב. סאבטקסט לא מודע –
הדמות לא מודעת להשפעה ולמטען הרגשי במלים שהיא אומרת

בדרך כלל, הסאבטקסט יהיה הדברים שאנשים לא ירצו להגיד ישירות. נגיד:
1. אני אוהב.ת אותך/ אני שונא.ת אותך
2. אני יותר טוב.ה ממך
3. אני זקוק.ה לך
4. פגעת בי
5. סליחה
6. תודה

שתיקת הכבשים

הדיאלוג הראשון של קלריס וחניבעל לקטר

קלאריס סוכנת הFBI פוגשת לראשונה את הפושע הפסיכיאטר, חניבעל לקטר. הרצון שלה: להשיג את עזרתו בפתרון התעלומה של הרוצח והחוטף הסדרתי באפולו ביל. מה הוא רוצה? לשלוט בסיטואציה.

קודם כל, הוא מבקש ממנה לראות את תעודת הסוכנת שלה. הוא כבר מערער את הביטחון שלה מולו, ואת המעמד שלה. הוא רוצה להחזיר את השליטה אליו למרות שהוא זה שכלוא מאחורי סורג ובריח.

בהמשך, הוא מצליח לגרום לה להרגיש אי נוחות ומשמיע באוזניה את מה שלא היתה רוצה לשמוע. הוא מזהה את קרם הגוף שלה בחוש הריח המפותח שלו, והיא נעה באי נוחות בכיסא. כדי לשנות נושא, היא מתחילה לדבר על הציורים שלו.
שינוי נושא זו כבר עמדת חולשה, אבל מצד שני, היא גם משנה את הטקטיקה. היא מחמיאה לו על הציורים, ומנסה לרכך אותו כשהיא מסבירה לו שזו בחירה שלו אם לעזור לה או לא בנוגע לתעלומת באפולו ביל, וזה מה שהיא רוצה להשיג.

חניבעל לקטר רק מחליש אותה יותר. איך? הוא מחמיא לה בחזרה. הוא נותן לה אישור, מה ששם אותו מעליה. 
כמו בטרפים שלו, חניבעל נהנה לשחק בלקריס, להפחיד אותה, לבקש ממנה להתקרב.
וכשהיא מפחדת, גם אנחנו מפחדים.
זו סצנה של 7 דקות שאנחנו מרותקים למסך ולא יכולים להפסיק, כי אנחנו רוצים לראות מי ינצח. האם קלריס תצליח להשיג את המידע שרצתה? או שחניבעל "ייאכל אותה בלי מלח"?

נתקעת על דיאלוגים? אני כאן בדיוק בשביל זה! לקבלת ייעוץ והדרכה אחד על אחד >>

כתיבת תגובה