מתי יש לך זמן לכתוב? על פרודוקטיביות לתסריטאים
החיים הם מניפולציה של זמן ושכחה. מתוך: אימוץ

מתי יש לך זמן לכתוב? על פרודוקטיביות לתסריטאים

מצד אחד, למצוא זמן לכתוב ולקדם פרויקטים. מצד שני החיים עצמם; העייפות, המחויבויות האחרות, הנטפליקס והחברים שעושים בדיוק ישיבה. איך מג'נגלים בין כל הדברים האלה ומצליחים להישאר שפויים?

בפוסט הזה אספתי כמה רעיונות שעזרו לי ליישום פרודוקטיביות בכתיבה, השראה, יצירתיות ודרך חיים שעוזרת לכתוב טוב יותר ולמצוא זמן לה-כ-ל. הבנתי שכדי להגיע להישגים אנחנו זקוקים לדרך חיים שתכוון אותנו לשם, אחרת נלך לאיבוד.

איך לחשוב על זמן?

כנראה שזה הכי רלוונטי לרוח תקופת הקורונה. הרבה תסריטאים רוצים למנף את כל הזמן שהתפנה כדי לכתוב, אבל העניין הוא שגם כשיש זמן צריך להבין איך לנהל אותו נכון.

היו לי ימים שהחלטתי להקדיש את כל כולם לכתיבה. רק מה? הייתי מוצאת את עצמי פתאום כבר ב15:00 בצהריים, שתיתי 10 כוסות קפה ולא אכלתי כלום וכמובן שגם לא התקדמתי.

בהתחלה לא הצלחתי להבין, למה אני לא מתקדמת? אני מקדישה כל כך הרבה זמן אבל בכל זאת משהו תקוע. למרות שאני עושה המון אני בהרגשה שלא עשיתי כלום, והזמן שלי כאילו הולך לאיבוד לאנשהו.

אני מאמינה ששינוי הגישה שלנו לדברים בחיים מובילים אותנו להרגיש אחרת, וזה בסופו של דבר מה שמוביל אותנו למעשים ופעולות שמשנים מציאות. אז כשמשהו לא עובד, אני מבינה שאני כנראה לא חושבת עליו נכון.

סינופסיס כותבת על תסריט זמן פרודוקטיביות בכתיבה לכתוב
מחשבה יוצרת מציאות, סינופסיס

לקח לי זמן לפצח מה זה בדיוק, ואז הבנתי. השאלה היא לא שאלה של זמן, אלא של אנרגיה. המשאב היקר של הזמן הוא לא מספיק, כי בלי אנרגיה אנחנו פשוט מורחים אותו. או לפחות אני. ניסיתי לנתח את זה לעומק, וחילצתי לעצמי כמה מסקנות שמצילות אותי עד היום.

תובנות על ניהול זמן/ אנרגיה:

  1. כדי להיות אנרגטית יותר,  אני צריכה להכיר בעצמי ולהבין מה נותן לי אנרגיה ומה לוקח ממני אנרגיה.
  2. כדי לעמוד במשימות שלי לעצמי, אני רוצה להבדיל בין משימות לפי רמת הריכוז שהן דורשות ממני.
  3. כדי למקד את המשימות שלי במה שבאמת חשוב לי, אני אתחיל לחשוב על משימות כמשהו שאני רוצה ולא צריכה.
  4. כדי לעמוד בהבטחות שלי לעצמי, אני אמצא לי תמריצים שיעודדו אותי לפעול.
  5. כדי להבין את כל אלה, אני אקדיש זמן למחשבה על הזמן שלי ואיך אני מחלקת אותו.

אחרי שהתחלתי לתרגל את התובנות האלה בחיים, הרגשתי שינוי אמיתי. הצלחתי להספיק הרבה יותר, ולהתמקד במה שבאמת חשוב לי. עד אז התפזרתי על מיליון דברים כדי להספיק הכל ובסוף יצאתי בהרגשה שלא הספקתי כלום. וזה קורה מהרבה סיבות. לפעמים היה לי קשה להגיד "לא" לדברים שביקשו ממני, או שפחדתי להתמקד, כי כשמתמקדים אז יש תחושה של אובדן כלפי הדברים שכביכול שמנו בצד. אבל זה לא נכון, זה לגמרי תפסת מרובה לא תפסת.

אצל כל אחד זה עובד שונה, ולכן אנחנו צריכים להיות בדיאלוג עם עצמינו כל הזמן. במה האנרגיה שלי מושקעת? האם אני מקבלת אנרגיה בתמורה? אילו פרויקטים חשובים יותר ואילו פחות? איך אני בוחרת את התזמון למשימות שלי?

עם הזמן, זה הופך להרגל שמשנה את התחושה שהולכים איתה ביום יום. במקום להרגיש חוסר סיפוק ועייפות מתמדת, יש תחושה של חיוניות ועירנות. וגם אם שוכחים את מה שהבטחנו, זה בסדר וזה קורה. חוזרים לנקודת ההתחלה: מה תקוע ואיך אני משנה את המחשבה שלי לגבי זה?

עד לכאן ההקדמה, בואו נדבר על כלים פרקטיים ואיך כל ארבע התובנות שלי יכולות להיכנס לחיים עצמם.

השראה להתחיל מחדש

לפעמים הסיבה שאנחנו לא כותבים כמו שהיינו רוצים היא פשוט ירידה במפלס ההתלהבות. אחרי כמה מכתבי דחייה או משוב פושר על תסריט, קל להתייאש. ברגעים כאלה, זה נחמד להקיף את עצמינו בהשראה שתחדש לנו מצבורים.

1. פודקאסטים והרצאות

בזמן נסיעה ברכב, כשאתם מכינים לעצמיכם צהריים או אפילו במקלחת, אתם יכולים להאזין לפודקאסטים או הרצאות שמעוררים בכם השראה.

בטד יש הרצאות מדהימות על סטוריטלינג ותסריטאות, אבל גם על נושאים אחרים שיכולים להציף רעיונות חדשים כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה או מדעי ההתנהגות. המרצים שם הם ברמה בינלאומית ואפשר ללמוד המון גם מהרטוריקה שלהם בהרצאה. ממש כמו פיצ'. הם בסופו של דבר מספרים סיפור, מצליחים לתפוס את העניין שלנו, ולהעביר מידע בצורה מוצלחת ומדוייקת.

אחת ההרצאות שאהבתי במיוחד היא ההרצאה של אנדרו סטנטון (צעצוע של סיפור, Wall E) על כלים ליצירת סיפור. בהרצאה הוא משתף בין השאר, על הדרך הארוכה שעבר ביצירה של צעצוע של סיפור, סרט האנימציה הראשון שהוא לא סיפור אהבה או מחזמר. חוץ מזה הוא מצליח לפשט הרבה רעיונות בכתיבת סיפורים טובים ונוגע בנקודות חשובות בעיניי.

מבחינת פודקאסטים, לכאן הסכתים יש כמה פודקאסטים טובים במיוחד:

  • גבוהה גבוהה. פודקאסט פילוסופיה מעניין שעוזר לי לחבר תאוריות תמטיות והבנה רחבה יותר על נושאים שאני רוצה לגעת בהם בתסריט שלי.
  • ההסכת שאין לומר את שמו. פודקאסט של שיר ראובן ודרור סער מן הנפלאים שמדברים על הפסיכולוגיה והכתיבה מאחורי ספרי הארי פוטר.
  • שיר אחד. פודקאסט על הסיפורים שמאחורי שירים של אמנים מוכרים. זכיתי להתרגש לא פעם מהבנת החוויה שמאחורי שיר, או תהליך היצירה שלו.

גם אם השיחות שם אינן שייכות באופן ישיר לפרוייקט שאתם עובדים עליו כרגע, הם מביאים איתם המון רעיונות והשקפות עולם שעוזרות לחשוב על פתרונות יצירתיים, דרכי חשיבה ודימויים שלא הכרתם.

2. לשנות אווירה

לפעמים לשנות את המקום ואת האווירה יכולים לעשות את כל ההבדל. לנשום קצת אוויר, להסתכל על אנשים בבית קפה או ללכת למקום שאף פעם לא הייתם בו עדיין. אם מדברים על אנרגיה, שינוי מקום אולי נשמע פשוט, אבל יכול פשוט לשנות את כל המצב רוח. כמה פעמים קרה לכם ששקעתם באיזה באסה אבל כשיצאתם לאיזו הליכה פתאום הכל התבהר? אז בדיוק זה.

גם בתורת הפאנג שווי מהמזרח ובפילוסופיה היהודית יש הרבה התייחסות למקום ולאנרגיה שלו. תנסו לשים לב לזה ולהיות רגישים לזה. אם אתם חייבים להישאר באותו מקום (אפרופו קורונה וסגר), תנסו לשנות את הסדר בחדר או אפילו להביא איזושהי תמונה או פריט עיצובי שיוסיף לכם השראה למקום.

אנרגיה יכולה להשתנות גם ליד אנשים מסוימים. שימו לב מי מהאנשים בחייכם מעניק לכם אנרגיה, ומי משאיר אתכם מותשים? תשאירו את האנרגיה קרוב אליכם, ואם מישהו מתיש אתכם תנסו לחשוב מה הסיבה לכך. אולי זה לא נכון לכם.

3. לקרוא ספרים

אני מאוד אוהבת ספרים ומאמינה שיש להם כוח מעורר. ספרי פיקשן מפעילים אותנו ומעוררים את הדמיון. כמובן שיש גם ספרי עיון להשראה והעצמה, או ספרי רטוריקה, סטוריטלינג ותסריטאות.

אני ממליצה בחום על הכלים כספר פסיכולוגיה שמעודד העצמה ויצירתיות. הספר הזה נותן כלים מעשיים מאוד להתמודדות יום יומית עם מחשבות שליליות, משברים ומחסומים יצירתיים. כתוב נפלא, ושזור בסיפור אישי של שני פסיכותרפיסטים מהפכנים.

ספרי תסריטאות יש באמת המון. אני פחות אוהבת ספרי תסריטאות שנכנסים לחוקים נוקשים מדיי ובאיזה עמוד צריך להיות מה. אני מאוד ממליצה על הספר Techniques of the Selling Writer כספר לימוד כתיבה מדהים ומשנה חיים. הוא מדבר הרבה על כתיבה אינטואיטיבית בתוך כל כללי התסריט וה"חוקים" לכאורה, ונותן הסתכלות מעמיקה על כתיבת תסריט (אפרופו שינוי הסתכלות, שינוי מציאות).

4. צפייה מודעת

גם כשאתם צופים בסדרה האהובה עליכם, אפשר להפוך את זה להכי יעיל בעולם. אנחנו תסריטאים! אחרי שאתם צופים בסרט או בסדרה, תכתבו לעצמיכם נקודות למידה ומומלץ אפילו להשיג את התסריט ולקרוא אותו כדי לקבל תמונה על הכתיבה עצמה.

מה שאפילו יותר חשוב מנקודות למידה תסריטאיות בעיניי, זו ההבנה מה מעניין אתכם? מה מותיר בכם תשוקה? כדי לכתוב משהו, זה קודם כל צריך לעניין אותנו. אז כן, אתם יודעים איזה סדרות או סרטים אתם אוהבים. אבל תחשבו עם עצמכם למה? אם ראיתם פרק שקרע אתכם מצחוק, ואתם רוצים לכתוב קומדיה, כנראה ששם יהיה הסוד למה שמצחיק אתכם, ובסופו של דבר את הקהל שלכם.

5. רשתות חברתיות

כן, כן. מה ששמעתם. גם רשתות חברתיות יכולות לתרום להשראה שלכם. הייתי אומרת שתמחקו את כל החשבונות שלכם. אבל בואו. אם אתם מוצאים את עצמיכם שם כל היום, לפחות תקחו את זה למקום של השראה.
מאז שאני גם דף בפייסבוק, יש כמה קבוצות שאני שמחה להיות חברה בהן.

  • זיכרונות רנדומליים, קבוצה שבה אנשים משתפים כל מיני זיכרונות מיוחדים שלהם. פשוט רצף של סיפורי השראה ישר לפיד שלכם.
  • חלמתי ש…, קבוצה לשיתוף חלומות ופרשנות. בעיניי זה מרתק. חלומות הם דימויים שיכולים לתת השראה לכתיבה.
  • היסטוריה נסתרת, קבוצה בה אנשים משתפים סיפורים מיוחדים שנתקלו בהם מההיסטוריה. אנחנו ציידים של סיפורים, לא?
זמן סינופסיס כותבת על תסריט פרודוקכתיביות כתיבה
בלוק יצירתי. צילום: ראיין מקגווייר

6. זמן על שקט בלי רטט

לפעמים כל מה שצריך זה להסיר מעצמינו את הסחות הדעת. לשים את הפלאפון על שקט או לכבות אותו לגמרי לכמה שעות כדי לאפשר לעצמינו לצלול לכתיבה. אם אתם ממש מוסחים בקלות, תנסו לכתוב בדרך הפרימיטיבית עם דף ועיפרון. ככה לא תתפתו לדברים אחרים ששואבים אתכם במחשב.

מה שטוב בשיטה הזו, שזה מאלץ לערוך את מה שכתבת שוב כשמעתיקים הכול למחשב. אגב, זו היתה השיטה של ג'יי קיי רולינג שכתבה את שבעת הספרים בסדרת הארי פוטר. וכל ספר וואחד ספר, כן?

ניהול זמן: הצבת יעדים

אפשר להציב אותם בכל מיני דרכים: מספר עמודים או מילים, יעדים שנתיים או שבועיים וכמובן גם שנתיים. עם הזמן כל אחד מבין מה יותר עובד בשבילו, אבל מה שהכי חשוב זה באמת להתמיד בזה. בלי יעדים הכתיבה תהיה חסרת מיקוד וכיוון. היעדים נותנים לנו משהו לשאוף אליו, תחושת סיפוק גדולה, ומקדמים אותנו בקצב מתון במטרות שהולכות ושואפות רחוק יותר.

7. יעדים הגיוניים

חשוב שתתנו לעצמיכם יעדים שיהיה לכם נחמד וכיף לעמוד בהם כדי לא להגיע למצבי ייאוש או אכזבה עצמית. אל תתחיל בגדול מדיי, תתחילו בקטן ומשם תגדלו. ועוד משהו: תסמנו לעצמכם משימות שעשיתם. תנו לעצמכם טפיחה על השכם. זה עושה חשק להמשיך.

8. הגשות ותחרויות

דרך נהדרת להצבת יעדים היא הרשמה להגשות ותחרויות. הן נותנות מוטיבציה להמשך הכתיבה ותחושת משמעות. אחת הדרכים היעילות לשמוע על הגשות כאלה, הן ברשתות החברתיות.

מוזמנים לעקוב אחריי בפייסבוק כדי לקבל עדכונים על כל מה שחשוב >> סינופסיס – כותבת על תסריט

9. טובים השניים מן האחד

לפני שנתיים ניסיתי להפסיק לעשן וגיליתי שחבר טוב שלי רוצה להפסיק גם. החלטתי לעשות איתו התערבות: אם אחד מאיתנו מעשן, גם השני צריך לעשן. זה החזיק לא מעט זמן, כי כל פעם שרציתי לעשן פשוט הרגשתי רע שהוא יצטרך לעשן בגללי, או בכלל להתוודות בפניו שנשברתי.

כשכותבים יחד יש תהליך דומה. עם מישהו זה מחייב יותר ועוזר לראות דברים מהצד. לפעמים אין לנו את המשמעת העצמית לשבת לבד ולכתוב, וכשמישהו אחר מעורב בזה, אתם מרימים אחד את השני, עוזרים אחד לשני להבין דברים, ולא מוותרים אחד לשני. חשוב שתקבעו עם מישהו שאתם סומכים על הדעה שלו ושיש לכם כימיה טובה איתו. כן זה נשמע אולי כמו חד קרן אבל זה יכול לקרות.

גם אם אתם אנשים של שקט וכתיבה לבד, כדאי לשבת מדי פעם עם כותבים אחרים לבריינסטורמינג ושיתוף.

ניהול זמן: רוטינת כתיבה

להרגלים יש כוח. הם מעניקים לנו יציבות, סדר, משמעת וסיפוק. תנסו ליצור לעצמכם רוטינת כתיבה וטקסים שקשורים ביצירה לאורך היום או השבוע. עם הזמן, זה ירגיש לכם טבעי ופשוט יהפוך לחלק מהיום יום שלכם.

10. לעבוד עם סטופר

כמו שהזכרתי קודם, לפעמים אנחנו בחשיבת יתר ולא מצליחים לכתוב כלום או שפשוט אין לנו חשק. כולנו מכירים את זה נו. ברגעים כאלה אני שמה סטופר, ופשוט כותבת במשך עשר דקות כל מה שעולה לי לראש. כדי לקבל קיקסטארט, אני משתמשת במילים רנדומליות/ משפטים ששמעתי באוטובוס וכאלה. מה שהכי חשוב פה, זה להפסיק אחרי עשר דקות. ליצור לעצמכם ציפייה להמשך כתיבה ובעצם להזכיר לעצמכם שאתם אוהבים ורוצים את זה, ולא כותבים כי אתם צריכים או חייבים. תתחילו בעשר דקות כל יום בשבוע ותגדילו עם הזמן את מסת הכתיבה שלכם ביום. ממש כמו כושר. עשר דקות יכולות לפתוח מלא השראה ורעיונות חדשים ובעיקר להזכיר לכם שכתיבה זה משהו שבחרתם לעשות.

11. טקסים

אני מאוד אוהבת טקסים. מבחינתי הקפה של הבוקר הוא טקס, לעשות אמבטיה עם דיסקובר וויקלי או לשטוף את הבית בשישי זה טקס. תקשרו לעצמכם טקס שאתם אוהבים בכתיבה. למשל, יש לי חברה שאוהבת להדליק נר ולעבוד כשהוא דולק לידה. הוא נותן לה תחושה מרגיעה, ומזכיר לה איך שהזמן עובר. טקסים יכולים להיות גם סוג של תמריץ. לדוגמא, להבטיח לעצמכם שכשתסיימו משימה מסוימת, אתם תפנקו את עצמכם במשהו טוב.

12. זמן זה סדר עדיפויות

תיעדוף זה כנראה אחד הכלים הכי חשובים להבנת ניהול הזמן שלנו. כמו שכתבתי קודם, להבין מה חשוב לי ומתי הוא הכי מתאים לטיפול?

  • לפי רמת ריכוז: משימות שאני יודעת שמצריכות ממני יותר ריכוז, אני מקדישה להן זמן שאני יודעת שאני מרוכזת יותר. אצלי זה בשעות הערב או הבוהריים.
  • לפי רמת חשיבות: מה הכי חשוב ומה פחות? אני אוהבת לכתוב את זה ליד המשימה כדי להזכיר לעצמי, כי לפעמים אני שוכחת.
  • לפי רמת דחיפות: מה ממש דחוף ומה יכול לחכות? זה עושה לי סדר בראש ומוריד את רמת הלחץ כשאני מבינה את סדר הפעולות שאני רוצה לעשות.

אני אוהבת לכתוב לי את היעדים שלי בכל בוקר לפני שאני מתחילה את היום. זה יוצר אצלי חשק ורצון להתחיל, ומסדר לי את המשימות שלי. מה שהכי חשוב, שאני מקדישה זמן לניהול הזמן שלי, וככה דואגת שאני לא מפספסת דברים חשובים, או שוכחת אותם.

לפעמים דברים לוקחים יותר זמן ממה שחשבתם וזה בסדר גמור. בשביל זה כדאי לתת קצת יותר זמן ממה שצריך בפועל, כדי שלא תרגישו שאתם לא עומדים בזמנים. מקסימום תנצחו את הברייק.

13. זמן של מנוחה וכיף

זה כבר רשום איפשהו בראש שצריך להקדיש זמן למשימות, פרויקטים או בירוקרטיה. אבל כדי להתמיד בניהול זמן, אנחנו צריכים להקדיש זמן גם לדברים שאנחנו אוהבים ושנותנים לנו אנרגיה. אם זה מנוחה, צפייה בטלוויזיה וכיבוי מוח, טיולים, או כל דבר שאתם אוהבים לעשות. תקדישו לו מחשבה וזמן.

זה לא פחות חשוב מכל דבר אחר. במיוחד אם אתם אנשים שעובדים מהבית, צריך לשים לב שהעבודה לא משתלטת לכם על הזמן שלכם לעצמכם. תחליטו כמה שעות כאלה אתם נותנים לעצמכם בשבוע. אפשר גם לחלק לקטגוריות כמו: בילוי עם חברים/ משפחה, שנ"צ, ניקוי ראש וכל מה שמחדש מצבורים. זה ימנע מכם להתפזר או להרגיש צורך בפיצוי עצמי. תפצו אתכם מההתחלה. מגיע לכם!

ניסיתי באמת לכסות את הכל ולתת כמה שיותר עצות שלמדתי על עצמי. כדי ללמוד לכתוב צריך פשוט לכתוב, כמה פעמים שמענו את זה? אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להיות קשובים לחלק הזה בחיים. החלק של הזמן.

נתראה בפוסט הבא! יש לך רעיון מה זה יהיה? אשמח לשמוע כאן >>

כתיבת תגובה