איך לכתוב סינופסיס זו השאלה שכל תסריטאי נדרש ומנסה לענות עליה כל פעם מחדש. גם אחרי שכתבנו עשרה כאלה, עדיין אנחנו מנסים לפצח את הנוסחה הסודית. אז קודם כל, שבו תנוחו. אין נוסחה סודית. אבל אני כן שמחה להגיד לכם, שיש דרכים להתחרות על תשומת הלב של הקוראים או הצופים שלנו. בפוסט הזה אני אכתוב על כל הדרכים האלה, ועל החשיבות שלהן במסגרת הצעות לקרנות מימון ולהפקות. בסופו של דבר, כדי למכור את המוצר שלנו, היצירה שלנו, אנחנו צריכים לדבר ולכתוב בשפה שיווקית שתניע רגשית את הקוראים שלנו, ולוודא שיזכרו דווקא אותנו. במלים אחרות, אנחנו רוצים להתבלט…

בפוסט הקודם על קשת עונתית, דיברתי על כל הגורמים המקדימים לכתיבת המהלכים העונתיים של הסדרה שלכם: מה מניע את הדמויות? מה הן מנסות להשיג? אילו מכשולים שעומדים בפניהם? איזה גורם מאחד את כולן תחת קורת גג אחת? בפוסט הזה אני מכניסה אתכם פנימה, ממש ממש לפירוט המדויק של קשת עונתית. והפעם: המפקדת. סדרה מרעננת, מלאת הפתעות וכיף. והכי מעניין, לא מעט דמויות בכלל. נועה, ערבה, צימר, ספיר וצליל. הגורם המאחד שלהן הוא הכי פשוט בעולם: שירות צבאי. ישנות יחד, אוכלות יחד, שונאות את המחלקה שלהן ביחד. הכל יחד. המטרה המשותפת עוד יותר פשוטה: להעביר את הבנות הכי פצועות טירונות…

אנחנו מקדישים כל כך הרבה זמן מחשבה על איך הסרט שלנו יסתיים. עם איזה טעם בפה הצופים/קוראים שלנו ישארו? וכנראה שבאמת יש משהו חשוב בהם, בסופים. הסוף של סיפור הרבה פעמים טומן בחובו את התמה, את המסר שלנו לעולם. הפוסט הזה שייך לכל הז'אנרים, והוא בעצם נוגע ממש בעצבים החשופים של כל סיפור באשר הוא. אם אתם כותבים סדרה/ פיצ'ר/ סרט קצר או אפילו סיפור/ספר, לכולם יש סוף. איך הסוף קשור לתמה? אז חוץ מזה שהכל קשור לתמה, אני רוצה לשאול אתכם שאלה. זוכרים שאמא רצתה להפחיד אותנו כשהיינו קטנים, אז היא היתה מספרת על הילדה שלא…

קשת עונתית היא במלים אחרות מהלך העונה של הסדרה שלכם ושל כל אחת מהדמויות שלכם. איפה היא מתחילה, היכן היא מסתיימת ואילו נקודות עוברות שם באמצע? קשת עונתית היא החוט המקשר, השלד העלילתי והדרמתי, והמצפן שלכם בדרך לתוצר הסופי, התסריט. בעיניי, זה השלב הראשוני לפני הכל. יש לכם רעיון לסדרה? אז אתם בדיוק במקום הנכון. הפוסט הזה נועד כדי שיהיה לכם הכל ביד לפני שצוללים עמוק לתוך השלבים שהדמויות עוברות. קחו את זה כצ'ק ליסט אם תרצו, כדי להרגיש שאתם בדרך הנכונה. ברגע שאתם שם, הסדרה תכתוב את עצמה! הכנתי כמה שלבים שיעזרו לכם בפיענוח ופיתוח הרעיון…

המוזיקה קובעת את הטון. ועכשיו אחרי משחק המילים המביך הזה, אני אגיד לכם על מה הפוסט הנוכחי. אני רוצה לדבר על מוזיקה כמרכיב תסריטאי, אבל גם איך בכלל היא משפיעה לנו על כל חוויית הצפייה? מה התפקיד שלה שם ומה היא מסוגלת לעשות? אז המוזיקה או בכלל הפסקול יוצרים מעטפת שלמה לסיפור. יש להם שפה וצורה משלהם שמתכתבים עם הסיפור והתמה. המוזיקה מתפקדת גם כדימוי, וגם ככלי ביטוי. אני לא יכולה לדמיין את וויפלאש עם צ'לן נגיד במקום מתופף. התופים הם דימוי לכל המאבק של הגיבור בדרך לשלמות ומצויינות. או לדוגמא התפוז המכני, הוא לא היה התפוז…

לכתוב סדרה זה משהו אחד. עכשיו איך מכניסים את הכול לתוך בייבל? מסמך אחד שבאמת מצליח להעביר את הויז'ן? איך מוודאים שיצאנו ברורים? וזה אפילו יותר מאתגר בסדרה עם הרבה דמויות שמשחקות תפקידים משמעותיים, מה שנקרא סדרת אנסמבל. בפוסט הזה, עוקבת מקסימה ביקשה ממני לכתוב בדיוק על זה. היא מספרת לי שיש לה 6 דמויות ולכל אחת ציר עלילה משלה, כשמה שמחבר ביניהן הוא חוויה דומה שהן עוברות בדרכים שונות. היא שאלה אותי איך היא אמורה להכניס את כל הסיפורים של כל הדמויות כשהיא רוצה למכור את הסדרה שלה? קודם כל, זו שאלה מצוינת. אז יצאתי לחקור…

כולנו יודעים טוב מאוד כמה משמעות יש לקונפליקטים כדי לספר סיפור או ליצור דרמה. המחשבה השגויה כשמתחילים לכתוב זה שקונפליקט אומר לריב או להתנגח. אבל כמה סצנות של ריב יש כבר בסרט ממוצע? ההגדרה הכי פשוטה לקונפליקט שמצאתי היא: מישהו רוצה משהו, ומישהו אחר רוצה את ההפך. זה איכשהו מאוד פשוט ומאוד לא קל. ואז השאלה הזו שגם כן נאמרת בלי סוף: מה הדמות רוצה? רצון זו שאלה מאוד חשובה שמקשה על החיים. כי רצון זה משהו מאוד כללי, וכדי שזה יהיה מעניין אנחנו מנסים להיות ספציפיים כמה שיותר. בגלל זה אני אוהבת לחשוב על רצון יותר…

מצד אחד, למצוא זמן לכתוב ולקדם פרויקטים. מצד שני החיים עצמם; העייפות, המחויבויות האחרות, הנטפליקס והחברים שעושים בדיוק ישיבה. איך מג'נגלים בין כל הדברים האלה ומצליחים להישאר שפויים? בפוסט הזה אספתי כמה רעיונות שעזרו לי ליישום פרודוקטיביות בכתיבה, השראה, יצירתיות ודרך חיים שעוזרת לכתוב טוב יותר ולמצוא זמן לה-כ-ל. הבנתי שכדי להגיע להישגים אנחנו זקוקים לדרך חיים שתכוון אותנו לשם, אחרת נלך לאיבוד. איך לחשוב על זמן? כנראה שזה הכי רלוונטי לרוח תקופת הקורונה. הרבה תסריטאים רוצים למנף את כל הזמן שהתפנה כדי לכתוב, אבל העניין הוא שגם כשיש זמן צריך להבין איך לנהל אותו נכון. היו…

בתסריטים ישראלים כמעט ולא שמים דגש על העניין הזה לצערי, וזה פשוט חבל כי זה פספוס ענק. אולי זו הגישה (השגויה בעיניי) שזה חלק מהבימוי ולכן התסריט צריך להיות "יבש" וקפדני. אבל דווקא בארץ, כשרובנו כותבים כדי לביים את מה שכתבנו וזקוקים למימון מלקטורים או הזדמנות ממפיקים, אנחנו צריכים לדעת להעביר את הויז'ן הזה קודם כל במילים. תיאור דמויות נשמע אולי כמו משהו פשוט, אבל הוא יכול להרים לכם את כל ההגשה או לחלופין לשעמם למוות את הקוראים. הדמויות שלכם צריכות להתבלט ומעבר לכל, לתת הרגשה שאנחנו מבינים מי הן, כבר מההתחלה. גם אם הסיפור מרתק ומרשים,…

איך ולמה משתמשים בכתיבת פלאשבקים בתסריט? מה היתרונות והחסרונות, ולמה יצא לזה שם כזה צ׳יזי? סינופסיס יוצאת לגלות! בסרטים רבים וטובים פלאשבקים יוצרים עומק מיוחד ומתח מהפנט בין הווה לעבר. יצאתי לחקור כמה וכמה שאלות שתמיד הציקו לי בנוגע לפלאשבקים, במיוחד כי זה כל כך שנוי במחלוקת. תמיד יהיו את האנשים שיגידו שפלאשבקים זו שיטה גרועה וקלה להעביר מידע מהעבר, או שזה "מוציא מהסיפור", או שזה פשוט מיושן. אז למה בכל זאת סדרות וסרטים משתמשים בפלאשבקים ככלי חיוני מאז ומתמיד? קודם כל נתחיל בבסיס כדי ליישר קו. מה זה פלאשבק? במילים פשוטות, פלאשבק הוא ״סיפור מסגרת״, רגע שבו הנרטיב חוזר אחורה בזמן (או…