Stranger Things והשיר של קייט בוש

הסצנה המדוברת מ- Stranger Things שהטיסה את Running Up That Hill המופתי של קייט בוש למקום הראשון בעשרות מצעדים ברחבי העולם 37 שנה לאחר שיצא, היא אנלוגיה מושלמת לכוח האדיר שיש למפגש הנכון והמדויק בין תסריט, בימוי ומוזיקה.

זה לא נדיר ששיר מקבל חיים חדשים שנים אחרי שיצא. שירים רבים פרצו מחדש אחרי שהופיע סדרטים, סדות ואפילו פרסומות, אבל עושה רושם שהמקרה עם Running Up That Hill הוא באמת קיצוני. 37 שנים לאחר שיצא לראשונה הגיע השיר למקום הראשון במצעד הבריטי החשוב וראשי המצעדים בעוד עשרות מדינות בכל רחבי העולם. מה שמוכיח שקלאסיקות לא מתות.

קשה לשים את האצבע במדויק על מה הפך את הסצנה הזאת לכזו חוצת גבולות. אין ספק שתרמו לכך הצילום, התסריט, המורבידיות, החיבור לדמויות שנבנו כל כך טוב לכל אורך עונות הסדרה, ההפקה והבימוי המדהימים ועוד. אבל אם תשאלו אותי המהות נוגעת חיבור המושלם בין השיר לסיטואציה, בין הסאונד לויז'ואל.

מדהים לגלות שהחיבור הזה הוא לא חיבור טבעי, משום שהוא אינו חיבור רעיוני תמטי. למרות המון פרשנויות שגויות, במהות קייט בוש כתבה את השיר כשיר אהבה. שיר בו היא מבקשת מאלוהים להחליף תפקידים בין גבר לאישה במערכת יחסים.  הכול כדי שיתאפשר להם להבין אחד את השני טוב יותר ולהתגבר על כל מכשול אפשרי.

Stranger things עונה 4: התמה, השיר והסצנה שסוגרת ת'פינה

בקונטקסט של הסצנה השיר מקבל אינטרפטציה שונה לחלוטין והפענוח החדש הוא מה שיוצר את ההתרגשות ואת הקליימקס האמוציונלי. לפתע ה"ריצה במעלה הגבעה" עליה שרה בוש הופכת מאהבה לבריחה אמיתית. ה"דיל עם אלוהים" הופך מעסקה של הבנה לתפילה אמיתית לצאת בחיים מסיטואציה בלתי אפשרית.

ועדיין, אי אפשר לומר שהבחירה הזו מקרית כמובן. הסצנה עם ווקנה בעצם מדברת על הבחירה בין אהבה לפחד. או בין החיים למוות, ייאוש ותקווה. וגם השיר הזה. לפחות ככה זה מרגיש מהקליפ המקורי של השיר. והמילים, "הייתי מבקשת מהאל שיחליף בינינו", כמעט מתאימות מדיי לסיטואציה שמקס נמצאת בה. הסיטואציה בה היא חשה אשמה על כך שאחיה החורג נהרג במקומה.

התמה

ואם כבר, זו התמה של כל העונה הזו. אילבן בוחרת בין המוות לחיים בכך שהיא בוחרת להחזיר את הכוחות שלה לעצמה, וויל בוחר בין למות מבפנים כי מאוהב בחבר שלו לבין לחיות לצידו ולהיות חבר טוב, ואפילו אדי בוחר בין הפחד לתעוזה כל פעם מחדש בתור עבריין נמלט שיוצא למשימות בלתי אפשריות.

הכל כל כך נבחר בקפידה כדי להעביר את התמה הזו (הסצנה צולמה בבית קברות, כן?). אבל גם בקליפ המקורי אפשר לראות את התמה של מוות/ פחד/ אהבה/ חיים בצורה ברורה. אהבה ומוות הם אישיוז שאיכשהו דיי מקורבים זה לזה. כמו הסצנה מהסרט לאון>>

אשמה היא אחד המוטיבים החזקים ביותר בסרטי אימה, ולא סתם. זו אחת התחושות הכי קשות שעשויות להביא את האדם להרס עצמי ולאובדן, לראייה מעוותת של המציאות ואפילו לשיגעון. Stranger Things יודעת איך לגעת ברגשות האלה, להצמיד אותנו לכיסא, ובאמת לעורר מחשבה ותימהון. והשיר של קייט בוש? מצמרר.

הסצנה הזאת לקחה קלאסיקה, פירקה אותה לגורמים ובנתה אותה מחדש בצורה מופתית. למעשה מאז הסיום האפי והמושלם לכשעצמו, של "עמוק באדמה" עם Breath Me של סיה ברקע, לא נראה בטלוויזיה רגע שמשלב בצורה כל כך מושלמת מוזיקה וויז'ואל באופן שיהדהד עוד הרבה שנים קדימה.

Running Up That Hill הוא ייחודי בפנתיאון שירי Stranger Things שכן הוא משמש ישירות לקידום העלילה, הן בתוך היקום והן מחוץ ליקום. ל- Stranger Things תמיד היה פסקול מדהים מלא בלהיטים משנות ה-80. למשל כמו Runaway של בון ג'ובי, שבו נעשה שימוש כאשר ננסי ווילר וג'ונתן ביירס עוזבים את הוקינס כדי לפגוש את מורי באומן בעונה 2. עם זאת, בניגוד למקרה הזה, Running Up That Hill נושא הקשר חשוב ולא רק משמש כחלק מהפסקול, מה שהופך אותו להרבה יותר משפיע.

המשקל הרגשי שמלווה את הבריחה של מקס מווקנה הופך את השימוש בשיר לעוצמתי מאוד בסצנה. הביצוע של סיידי סינק, יחד עם הצילום בהילוך איטי והשימוש האפי במוזיקה של בוש, יוצרים סיקוונס בלתי נשכח.

תרגיל הקליפ

בין ההרצאות שאני מעביר על מוזיקה פופולרית, יש אחת שאני אוהב במיוחד, הרצאה שלמה שמוקדשת ל- MTV. אני נהנה להעביר אותה לא בגלל שאני חסיד של הערוץ שהפך מערוץ מוזיקה לגיטימי לכלום ושום דבר. אלא בגלל האינטרקציה שיוצא לי ולסטודנטים שלי לקיים עם פרשנויות שונות של הטקסט המוזיקלי.

אני תמיד אוהב להשמיע לסטודנטים שלי מספר שירים, מבלי להראות להם את הקליפים ולשאול אותם במה הם עוסקים. לדוגמה אני משמיע להם את Do You Really Want to Hurt Me של Culture Club וכשאני שואל אותם על מה השיר התשובות הן די גנריות ומסתכמות ב: "זה שיר אהבה".

אבל כשאני מראה להם את הקליפ הכולל את בוי ג'ורג' במראהו האנדרוגיני שר בבית משפט אל מול הרכב שופטים, האינטרפטציה משתנה. לפתע תהליך הפענוח של השיר מקבל זווית שונה. פתאום מ"שיר אהבה פשוט" זה הופך לשיר אהבה גאה, שיר מחאה על ההתנהלות של המוסדות הבריטים נגד קהילת הלהט"ב בשנות השמונים ועוד.

והנמשל

המשמעות בתרגיל הקטן הזה היא ברורה, הויז'ואל לא חייב לסרס את האינטרפטציה. לעיתים קרובות הוא אף מרחיב אותה לטריטוריות אחרות. ברגע אחד שיר עם משמעות אחת הפך לפוליסמי (רב משמעויות). והכל בגלל שהוספנו לו רובד נוסף, את הרובד הויזואלי.

כאשר הטקסט (השיר) והצורה (הקליפ) מתחברים נוצר פלא מלא משמעויות, אינטרפטציות ויופי שכל אחד יכול לפרש על פי ראות עיניו. לפתע כל המשמעויות מתערבבות לכדי רגע מזוקק אחד שנקרא בפשטות: אמנות. וזה בדיוק מה שקורה בסצנה המדוברת של השנה. הסצנה של מקס על רקע השיר Running Up That Hill של קייט בוש.

פוסט נוסף על מוזיקה ותסריטאות ממש כאן.

כותב הפוסט הוא עמית מלכא, מרצה על מוזיקה פופולרית ובעל בלוג המוזיקה מועדון תרבות.

עוד כמה מאמרים מגניבים

רוצים להתקדם עם התסריט? השאירו פרטים

דילוג לתוכן