תמיד שמענו שאם הדמות שלך לא מתפתחת, לטוב ולרע, לא עשית את העבודה בתסריט שלך. למרות שזה נכון מאוד, יש יוצאים מהכלל. לפעמים, דמות שלא משתנה (אבל כן משנה את מי שמסביבה) יכולה להיות משעשעת ובעלת ערך בסיפור סיפורים באותה מידה.
הדמויות האלה מגיעות בהרבה סוגים, אבל כולן נופלות תחת אותה הגדרה. בואו נסתכל על הגדרת הדמות השטוחה כדי לזהות אותם טוב יותר ואת תפקידם עבור הדמויות הסובבות אותם.
מהי דמות שטוחה?
דמות שטוחה היא דמות חסרת מורכבות ובעלת אישיות חד ממדית. דמויות שטוחות נובעות בדרך כלל מדמות סטריאוטיפית כמו "בריון" או "בוס". לעתים קרובות ניתן לתאר אותם בכמה מילים בלבד.
דמויות שטוחות, לעולם אינן חורגות מהתכונות הפשוטות שלהן. הן ההיפך מ"דמויות עגולות" בעלות אישיות מורכבת שמשתנה במהלך הסיפור. מה שכן, דמויות שטוחות משמשות הרבה פעמים לתמיכה בדמויות הראשיות בסיפור.
דמות חד מימדית
הדמויות הללו חסרות מורכבות בכך שאין להן קונפליקט פנימי, אין להן יחסים מורכבים, ורק כמה תכונות מגדירות אותן.
"בריון" הוא דוגמה לדמות שטוחה חסרת כל תכונות מגדירות מלבד היותו מרושע ומגעיל. אבל כשנחשוב על זה באמת, יש בריונים שממלאים תפקיד חשוב מאוד במסעם של הגיבורים בסרטים. לדוגמא, דראקו מאלפוי בספרים הראשונים בסדרת הארי פוטר. עם זאת, כשמאלפוי נעשה דמות מפתח (בעיקר בספר השישי), הוא מקבל יותר עומק והופך לדמות עגולה.
סטריאוטיפ
דמויות שטוחות נובעות בדרך כלל מסוג כלשהו של סטריאוטיפ. הרבה פעמים, הסטריאוטיפ עוזר לקהל להבין מיד את כל מה שהם צריכים לדעת על האישיות שלו. סרטים כמו שרק או מכושפת משתמשים בסטראוטיפים שמוכרים לנו מסרטים מצוירים אחרים כדי שאופן מיידי נזהה אותם ונשתעשע מהשינוי החדש שלהם.
אין שינוי או התפתחות
דמויות שנשארות ללא שינוי מתחילתו ועד סופו של סיפור. לדוגמה, דמות שטוחה שאני פשוט מתה עליה היא דמות המפקד הדוש בסדרה האחיות המוצלחות שלי. הוא לעולם לא משתנה, אבל הוא משנה למור את החיים. לרעה.
אז מה ההפך מדמות שטוחה?
דמויות שטוחות כשמן כן הן. שטוחות. לצד היותן דמויות פשוטות למדיי, הן בדרך כלל מתנהגות בצורה פאסיבית בסיפור ולא מקבלות החלטות קריטיות.
ההפך מזה הוא דמות עגולה. לדמויות עגולות יש אישיות מורכבת יותר. הקהל יודע יותר על ההיסטוריה של דמות עגולה, המניעים, הפחדים ומערכות היחסים. דמויות עגולות הן גם דינמיות יותר ומשתנות בדרך כלל במהלך הסיפור ככל שהן מתמודדות עם יותר קונפליקטים.
מסיבה זו, גיבורים ואנטגוניסטים הם בדרך כלל דמויות עגולות.
דמות שטוחה, למה זה טוב?
אולי דמות עגולה נשמעת טובה יותר מהדמות השטוחה וחסרת העומק. אבל זה לא תמיד נכון. יש כמה סיבות להשתמש בדמויות האלה בסיפור. הדבר החשוב הוא לדעת מה המטרה שלהן לפני שמתחילים לכתוב אותן.
קידום העלילה בתסריט
הסיבה הראשונה להשתמש בדמות שטוחה היא פשוט כדי לקדם את העלילה. זה נפוץ בז'אנרים קולנועיים שהם יותר מונעי עלילה מסרטים מונעי אופי או מחקר דמויות. השימוש בדמויות שטחיות לקידום העלילה הוא יעיל מכיוון שהן אינן מסיחות את דעת הקהל מגיבורי הסיפור. בדרך כלל מדובר בדמות שמהווה מכשול לגיבור/ה שלנו ובצורה זו מקדמת את העלילה בתסריט.
סמליות ותמה בתסריט
לפעמים הדמויות האלה יכולות לדמות רעיון,סמל או תמה. דוגמה נפוצה היא נבל או בריון בהיותו האנשה של הרוע. למשל, המכשפה הרעה באגדות ובסרטי דיסני (שלגיה, בת הים הקטנה). אבל הדימוי יכול להיות גם הפיל הקטן ב- הכל בראש, שנמצא שם כדי לסמל את הילדות שמגיעה לסופה.
אפקט קומי בתסריט
דמויות שטוחות משמשות לעתים קרובות לאפקט קומי ולהקלה קומית. למרות שחסר להן מימד, הן יכולות להוסיף רגעים מקלילים ומצחיקים. בכל סרטי דיסני יש אחד או שניים כאלה בדמות חיות המחמד או חברו הטוב של הגיבור/ה.
למה חשוב להבין ולהשתמש בדמות שטוחה בתסריט?
קודם כל, אנחנו לא נרצה שהדמות הראשית בסיפור שלנו תהיה כזו. כדי להימנע מזה, חשוב ללמוד על ההבדל המהותי בין דמות עגולה לדמות שטוחה. אבל כן, יש פעמים שדמות שטוחה תוסיף ודווקא תעזור לנו לקידום העלילה, העברת מסרים ורעיונות, או להכניס קצת קומדיה.
