רעיון לסדרה או סרט יכולים להגיע מכל כך הרבה מקומות. בסופו של דבר, תסריט מורכב מכמה רבדים: עולם, דמויות, עלילה, טון ותמה. אבל המרכיב הקטן ביותר של התסריט, הוא הסצנה. ודווקא בגלל זה, היא גם הסוד לפצח את הרעיון שלכם. לכן, כדי להגיע למסקנות לגבי התסריט שלכם, ולאן הרעיון שלכם בעצם צריך ללכת, אני ממליצה לכם להתחיל מקטן. מסצנה.

סצנה מרכיבה בתוכה את כל העולם הגדול של תסריט: דמויות, דינמיקה, מיקום, זמן, סיטואציה וז'אנר. כשתכתבו סצנה אחת מתוך הרעיון שלכם, תוכלו להבין יותר על המשך התסריט. תוכלו להבין יותר על הדמויות שלכם ומה מניע אותן. לא מעט פעמים התסריטאים שאני מלווה שואלים אותי איך להכניס עומק בדמויות שלהם. והקסם הוא פשוט: הסצנה.

דווקא כשאנחנו מציבים את עצמנו במיקום וזמן ספציפי, אנחנו יותר מגלים על הרעיונות שלנו יותר מאשר לכתוב דף אפיון דמויות יבש.  קוונטין טרנטינו (ממזרים חסרי כבוד, ספרות זולה, קיל ביל) אמר פעם שמבחינתו הוא כותב את התסריט רק עד האמצע שלו, כי לאחר מכן הדמויות כבר ממשיכות לבד. תנו לדמויות שלכם להיכנס לרגע קטן מהעולם שבניתם, ותראו מה קורה.

1. במשפט אחד, על מה הסצנה שלכם?

אני ממליצה להתחיל בסצנה של שתי דמויות כי לכתוב סצנה מרובת משתתפים, תהיה קשה יותר מן הסתם. המשפט צריך להכיל 3 דברים: רגש, קונפליקט, אסון. רגש זו נקודת ההתחלה של הדמות שלכם בסצנה. האם היא כועסת? מתרגשת? עצובה? והכי חשוב, מה המטרה שלה בסצנה הזו? מה היא מנסה להשיג. קונפליקט הוא המכשול של הדמות שלנו, דה. אבל מה הוא אסון?

אני חושבת שאסון זה המפתח האמיתי פה. כי דיברתי כבר על מטרה ועל קונפליקטים לא מעט. אבל אסון הוא המחיר שהדמות משלמת, או ההתמודדות הבאה שלה בעצם. הרי אם הכל טוב ויפה, למה הסיפור ממשיך? בוא נגיד שאהרון חושש (רגש) להתחיל עם בחורה. היא עושה עליו קצת פוזות (קונפליקט) אבל לבסוף הוא מצליח להשיג את המספר שלה. רק מה מסתבר? שהיא נשואה לעבריין צמרת. אסון. אבל גם אם הוא לא משיג את מה שהוא רוצה, עדיין מתרחש אסון.

*התראת ספוילר. הסצנה הבאה מתוך הסרט לאון היא בין הסצנות האהובות עליי בעולם כולו. לאון רק רוצה שמטילדה תרד מהרעיון של נקמה ברוצחים של משפחתה. מטילדה עוזבת את הנושא, אבל קורה משהו הרבה יותר גרוע. משהו שגורם לו להבין עד כמה הוא מחויב לילדה הזו. ועד כמה עדיין נשארה בו אהבה. הסצנה הזו היא כל כך מעבר לרק סצנה. כל הסרט כולו טמון בתוכה. והתמה ששואלת על הבחירה בין אהבה למוות ועל ההבדל ביניהם.

היי לך כישרון מהלך, אני כאן כדי ללמד אותך תסריטאות וכתיבה שיטתית ומקצועית כדרך חיים!

2. סצנה בלי קונפליקט? יש חיה כזאת

אני לא מנסה לתת לכם פתח לכתוב סצנות בלי קונפליקט. להפך, אני אומרת שאם בסצנה אין קונפליקט, אז כנראה יש לה תפקיד אחר. במלים אחרות, צריך להיות שם משהו אחר. תוודאו שזה באמת שם. התפקיד של סצנות כאלה, הן בעצם לחבר אותנו לסצנה הבאה, היכן שהקונפליקט כן מתקיים. כלומר, אחרי האסון שחתם את הסצנה הקודמת, אנחנו לפעמים נעבור לסצנה שבה הדמות מגיבה רגשית לאסון הזה. ויותר מכך, מתכננת את הצעד ואת המטרה הבאה שלה.

הרבה פעמים, זו תהיה סצנה שבה חבר או דמות של השראה שתעזור לגיבור שלנו להבין דברים על עצמו ואיך עליו לפעול לאחר האסון שפקד אותו קודם לכן. אני רוצה להביא דוגמא מהסדרה המפץ הגדול. בסצנה הזו, לא מתקיים שום קונפליקט. פני יושבת עם שלדון ומנסה לפתור איתו בעיה. האסון שקרה קודם לכן, היה שחברה שלו, איימי פארה פאולר, רצתה לעבור לגור איתו. מן הסתם הוא נלחץ, היא נעלבה וזה נגמר בדיזסטר. בסצנה הנוכחית, שלדון מבין איך עליו להתמודד עם זה.

3. אוקיי כתבתם סצנה במשפט אחד. מה עכשיו?

תסריט ובכלל כתיבה מתבססים על השאלה מה קורה כתוצאה מכך? ולכן, אנחנו נמשיך את הסיפור באופן מתגלגל. תזכרו. שום דבר לא מקרי ואקראי. הכל מתרחש כתוצאה מהאירועים הקודמים. אחרי שכתבנו נגיד 4-5 סצנות כאלה שנגררות זו אחר זו בשרשרת אירועים, יש לנו בעצם את הקו העלילתי הראשון שלנו. אני מבטיחה לכם שאתם תגלו ממנו המון.

אחרי שתצברו קווים עלילתיים רבים, אתם תצברו ידע עצום אודות העולם והדמויות שלכם. יותר מכך, אתם תהנו ותרגישו שהכל בא לכם ביתר קלות, כי הדמויות כבר כותבות את עצמן. זאת אולי מרגישה דרך ארוכה, אבל בעיניי היא מספקת, מבטיחה ומהנה יותר מלכתוב דראפטים בלתי פוסקים. כשיש לכם כמות של קווים עלילתיים ביד, אתם יכולים לבחור מה הכי עניין אתכם שם, ולכתוב את התסריט שבאמת התכוונתם אליו.