בייבל לסדרה. מסמך אחד שבאמת מצליח להעביר את הויז'ן? איך מוודאים שיצאנו ברורים? וזה אפילו יותר מאתגר בסדרה עם הרבה דמויות שמשחקות תפקידים משמעותיים, מה שנקרא סדרת אנסמבל.
בפוסט הזה, עוקבת מקסימה ביקשה ממני לכתוב בדיוק על זה. היא מספרת לי שיש לה 6 דמויות ולכל אחת ציר עלילה משלה, כשמה שמחבר ביניהן הוא חוויה דומה שהן עוברות בדרכים שונות. היא שאלה אותי איך היא אמורה להכניס את כל הסיפורים של כל הדמויות כשהיא רוצה למכור את הסדרה שלה? קודם כל, זו שאלה מצוינת. אז יצאתי לחקור את העניין, והפעם מהבייבל של אבודים.
אני לא אכתוב רק על הדמויות אלא ממש אנתח את כל הבייבל ואחלץ ממנו מסקנות לכתיבת בייבל: מה השאלות שהכי חשוב לענות עליהן בבייבל? באיזה מבנה כדאי לכתוב בייבל? וכמובן, מה לא צריך להכניס לבייבל או מה הטעויות הנפוצות בכתיבת בייבל. אם בכל זאת בא לכם לקרוא רק על שלב הדמויות בבייבל, דלגו ל4.
למה בחרתי דווקא באבודים? כי זו סדרה מסובכת מאוד עם 16! דמויות. קודם כל, כשהיא יצאה היא היתה יצור מוזר שאין לו אח ורע. גם מבחינה הפקתית (איך מצלמים סדרה עלילתית באמצע אי?) וגם מבחינת התוכן, הסדרה היתה מאתגרת וקשה לעיכול.
אפילו הצופים האדוקים של הסדרה לא בדיוק מצליחים להסביר אותה עד הסוף עד היום. יש בה לא מעט מסתורין, לפעמים לא בקטע טוב (מה הסיפור של הדב הלבן?) ובכל זאת הם הצליחו להפיק אותה ולהיות הסדרה שניצחה את הנאום של אובמה.אל דאגה, גם אם אתם לא הכי זוכרים את הסדרה (בכל זאת עברו כמה שנים טובות), הפוסט הזה עדיין יבהיר איך מצליחים להעביר סדרה מורכבת במסמך ברור שמצליח למכור.
בייבל לסדרה – מה חייב להיכנס?
1. קונספט.
קונספט מכיל כמה פרמטרים שבעצם מייחדים את הסדרה ומגדירים לאן היא שייכת, מי קהל היעד ובמה הסדרה עוסקת. הפרמטרים המרכזיים הם ז'אנר, מנגנון, זמן ומקום. כל הפרמטרים קשורים לטון ולסגנון הויזואלי וצריך להקדיש להם מחשבה. באמצעות הפרמטרים האלה הקוראים מצליחים לדמיין את מה שיש לנו בראש 🙂
א. ז'אנר.
השאלה הראשונה שהבייבל של אבודים עונה עליה והיא שאלה מצויינת שתמיד צריך לשאול: איך נראה פרק? הז'אנר של אבודים הוא ז'אנר המסתורין/ הרפתקה, ולכן בכל פרק עומדת שאלה מסתורית אחרת על האי והניסיון לפענח אותה.
האי הוא בעצם מה שמחולל את כל העלילות; אם מישהו מת באי, זו עלילת חקירה על המוות. אם מישהו לוקה במחלה מוזרה באי, זו עלילה על חיפוש המרפא למחלה או למקור המחלה. אם כמה אנשים תקועים באי אחד כנראה שיהיו גם עלילות דרמתיות שמדברות על מערכות יחסים סבוכות. כל אלו מובילים אותנו גם לשאלות אתיות שהפרקים דנים בהם. כי בכל זאת, הסדרה נוגעת בשאלה איך מפתחים חיי קהילה סביב חוקים, משמעת וסדר במקום שהוא שום מקום?
ב. מנגנון.
האם זו סדרת עלילה מתמשכת, או סדרה אפיזודיאלית? או במלים אחרות מה מנגנון הסדרה? כלומר, האם כל פרק נגמר ב"המשך יבוא", קליף הנגר שמחכה לתשובה בפרק הבא? או שבכל פרק יש תעלומה/ בעיה שנפתרת בפני עצמה?יש סדרות שהן לגמרי אפיזודיאליות כמו מראה שחורה למשל. אין קשר בין פרק אחד למשנהו (חוץ מהמסר שטכנולוגיה זה בעע). לעומת זאת יש סדרות שהן בדיוק בצד השני של הסקאלה: משחקי הכס, בית הקלפים, האנטינג אוף היל האוס, הסמויה וגם טלנובלות. כן 😅.
כשאני אומרת בצד השני, הכוונה היא לסדרות שהקשר בין הפרקים הוא מוחלט לגמרי, ופרק יחיד לא מסוגל לעמוד בפני עצמו כי הכל מבוסס על מה שקרה עד כה. מעבר לזה, אין בפרק תעלומה או בעיה שחייבת להיפתר בסוף. אבודים נמצאת איפשהו באמצע, אבל הם מסבירים בדיוק מה התכנית. בכל פרק תעמוד בעיה שאנשי האי צריכים לפתור, והיא תיפתר באותו הפרק. היחסים בין אישיים, או בין הבריתות השונות על האי ממשיכים מפרק לפרק.
רוב הסדרות נמצאות כאן, בתחום האפור. זה שילוב מושלם של סיפוק לפרק כסיפור שעומד בפני עצמו ועדיין להשאיר במתח לקראת הבאות. דוגמאות לסדרות בסגנון: קומיוניטי, חברים, ברוקלין 99, האוס, סוטס והרשימה ארוכה.
ג. זמן.
באיזו תקופה הסדרה מתקיימת ועל כמה זמן העונה הראשונה נמשכת? על כמה זמן הפרקים נמשכים? זו שאלה כביכול פשוטה, אבל נותנת כל כך הרבה מידע. יש הבדל עצום בין סדרה שהעונה שלה נפרשת על שנים (ויקינגים) או על 40 ימים כמו באבודים.
בעצם כדי להבין כל דבר ואת היחסיות שלו אנחנו משתמשים בזמן. קשה לנו לפרש משהו בלי זמן, כי הוא נותן לנו נקודת התייחסות. וגם מקום. תוודאו שזה ברור על כמה זמן מדובר בסדרה שלכם, על איזו תקופה ואיפה הכל מתרחש.
ד. מקום.
איפה הסדרה מתרחשת ואיך הסביבה משפיעה על התמה, על העלילה ובעיקר על הדמויות? מקום יוצר אווירה, טון ואירועים ספציפיים שמהווים חלק בלתי נפרד מהסדרה. באבודים, כמו בכל סדרה, המקום הוא ההקשר. זאת אומרת שהדברים שקורים בסדרה יכלו להתרחש רק במקום הספציפי הזה: אי בודד.
2. מיתולוגיה/ עולם בכתיבת בייבל לסדרה.
המיתולוגיה/ עולם הם החוקים וההיסטוריה שמעצבים את הצורה בה דברים פועלים בסדרה. במקרה של אבודים, יש מיתולוגיה שלמה הקשורה באי הפלאי אליו נוחתים הגיבורים. המיתולוגיה אינה ידועה לצופים אלא לכותבים. לאט ובסבלנות מותחת הכותבים "מלמדים" את הצופים את המיתולוגיה ואת ההיסטוריה.
לפעמים אנחנו לומדים "תוך כדי תנועה". כלומר, מתוך השפה, הסגנון והאירועים שאנחנו מזהים עם הסדרה. למשל, מסגנון הסדרה באבודים אנחנו מבינים שזו סדרה עם נגיעות סוריאליסטיות, אנחנו מבינים שיש משהו באי הזה, ועם הזמן מבינים עליו קצת יותר. שימו לב שגם בבייבל הכותבים לא הבטיחו להסביר הכל לצופים.
ולפעמים ממש מספרים לנו את ההיסטוריה שלא ידענו עד כה. זה קורה כשמישהו מבחוץ מגיע ופתאום חושף מידע שהגיבור לא הכיר, ואיתו גם אנחנו שותפים סקרנים לגילוי החדש. זה קורה הרבה למשל כשמספרים את סיפורה של דמות מסתורית שלא ידענו על העבר שלה. זה אפילו חזק יותר כשמגלים את זה על דמות אנטגוניסטית. באבודים זה קורה הרבה פעמים דרך פלאשבקים. אנחנו מגלים באמצעותם מי הדמויות היו לפני שהגיעו לאי.
למה חשוב להכניס את המיתולוגיה/ עולם לתוך הבייבל? כי זה משהו שצריך לדעת אותו בעצמנו כשכותבים סדרה, והקוראים רוצים להרגיש שאתם יודעים על מה אתם מדברים. בדרך כלל, סדרות הולכות ונכנסות במשך העונות יותר ויותר לעומקה של ההיסטוריה.
כלומר, עם הזמן אנחנו מגלים יותר ויותר על הדמויות ולמה הן הפכו להיות מה שהן היום או למה הן יהפכו להיות בעתיד. בסדרות מסתורין אנחנו נכנסים עמוק יותר לתוך מקור התעלומה ומגלים שיש עוד ועוד רבדים ורמזים אליהם נשאף להגיע ביחד עם הצופים.
3. מודעות עצמית.
בבייבל של אבודים שמתי לב שהם כותבים הרבה פעמים we know/ we all aware of. אנחנו יודעים, אנחנו מודעים. חשבנו על הכל.
השיעור הכי חשוב שלמדתי מכאן ובכלל מהבייבל של אבודים זה שצריך לכסות על כל השאלות המהותיות של הקוראים שלנו. בגלל זה הכנסתי את כל זה עוד לפני שדיברתי על דמויות בכלל. וגם אם יש משהו שלדעתכם יהיה תמוה בעיני הקוראים, אז תבהירו שאתם מודעים לכך, ושזו הכוונה.
שואלים אותי הרבה אם אפשר להשאיר נושאים "פתוחים" להגשות כדי להשאיר במתח את הקוראים. אז לדעתי בהקשר הזה היא חד משמעית לא. מתח בהגשה מבוסס על חידוש המידע. אני מציעה לכם לשים לב שאתם לא חוזרים על עצמכם ושבכל משפט יש מידע שלא חשפתם קודם. אבל תסגרו את כל הקצוות בסופו של דבר.
ממש כמו בבייבל הזה, שהם מצהירים שאין בכוונתם לגלות הכל לצופים אבל לקוראי ההגשה הם נתנו את כל המידע. המבנה שהם בחרו בצורת שאלות ותשובות בונה מתח ודואג להבטיח שבכל פעם מחדש נקבל תשובה על שאלה אחרת ומידע שלא גילינו קודם.
4. בייבל לסדרה – תיווך הוא המפתח
תיווך הוא חלק מהותי מכל כתיבה של טקסט כלשהו. במלים אחרות תיווך זו בעצם נקודת המבט שמספרת את הסיפור. אם יש לנו גיבור אחד בסדרה אנחנו נעביר דרכו את הסיפור גם את סיפורן של שאר הדמויות. בסדרה אופוריה לדוגמא, אנחנו מקבלים את הפרשנות של הגיבורה הראשית לכל ההתרחשויות של הדמויות האחרות ובעצם מבינים דרכה את העולם אליו אנחנו נכנסים, למרות שהיא לא הדמות היחידה שמשחקת תפקיד משמעותי בסדרה.
כמובן שבכל סדרה, גם סדרות "אנסמבל" מרובות דמויות ראשיות, יש דמות אחת שמתווכת לנו את השאר או שלפחות מניעה את העלילה יותר מהאחרות. בשבאבניקים לדוגמא, גדליה הוא הדמות שמניעה את העלילה אבל עדיין יש מקום משמעותי לשאר הדמויות. הוא אינו המתווך במקרה הזה, הוא לא מקריין לנו בווייס אובר כמו באופוריה או מסכם את ההתרחשות, אבל עדיין ברור לנו שבלעדיו שאר הדמויות היו ממשיכות באותה הדרך. בקיצור, גדליה הוא סוג של מאורע מחולל בפני עצמו וכשהוא עובר לדירה שלהם הכל משתנה בחייהם (כמו גם בניו גירל).
בייבל לסדרה – שתי דרכים לתווך את הסיפור
או שבוחרים דמות אחת שתתווך לנו את הסיפור, ודרכה אנחנו ניגע בשאר הדמויות. האפשרות הזו יכולה לקרות רק במידה והדמות המתווכת היא הדמות שמניעה את העלילה וככה יוצא שבכל מקרה הסיפור שלה נוגע בסיפור של כולם.
האפשרות השנייה היא שנחלק את הסיפור לתתי פרקים כשבכל פרק אנחנו נספר סיפור של דמות אחרת. אבודים בחרו באפשרות השלישית: הם נותנים ביוגרפיה קצרה ומרתקת על כל אחת מהדמויות, אבל מבחינתם הסיפורים הם קבוצתיים, ולכן הם כותבים על כך בפרק השלישי.
אבל, וזה אבל ענקי, הם כן כותבים מה התפקיד של כל אחת מהדמויות בתיאור הדמויות ולכן אנחנו מבינים איזה חלק הם יקחו מהסיפורים שבפרק השלישי. למשל, ג'ק מקבל תפקיד של שופט, או סוג של בורר. הוא גורם מכריע בענייני חיים ומוות ומקבל תוקף מנהיגי. מתוך ההסבר החשוב הזה שהם הקפידו לתאר בפרק על הדמויות, אנחנו מסיקים הרבה על היחסים והדינאמיקה בקהילה של אנשי האי.
5. בייבל לסדרה – תיאור דמויות.
מה לכתוב כאן? זו שאלה שכל פעם עולה מחדש. התשובה המעצבנת היא, שזה מאוד תלוי בסדרה שלכם. תמיד תחשבו על הז'אנר. למשל אם זו קומדיה, תכתבו למה הדמות הזו מצחיקה אתכם, ומה מיוחד באישיות שלה ובאינטרקציה שלה מול הדמויות האחרות.
באבודים כל התיאורים מכילים: או את הקונפליקט (למה הנחיתה על האי סיבכה אותם?) או את התפקיד (איך הם מסתגלים בחיי האי?) או את הסיבה לכך שהנחיתה על האי הצילה אותם (למה האי איכשהו פתר להם בעיה?). שוב, הכל סובב סביב האי כי הוא הגורם המניע את הסיפור. בניו גירל זה יהיה בהקשר של הדמות הראשית, ג'ס. היא בעצם זו ששינתה את כל עולמם ולכן הכי חשוב לנו לדעת מה בחייהם השתנה בעקבותיה?
המבחן הכי טוב בתיאור דמויות, הוא לתת למישהו שלא מכיר את הסדרה לקרוא את זה ולבדוק עד כמה הוא מבדיל בין הדמויות? אם הוא מצליח להבחין ביניהן, עשיתם עבודה טובה ומגיע לכם כפיים. איך עושים את זה? משתדלים שלא לחזור על אותם ביטויים או מילים. אם יש שתי דמויות אמיצות תנסו לחשוב באיזו דרך כל אחת אמיצה? יש כמה סוגים של אומץ. שווה לשים דגש על פרטים שעוזרים לדמיין את הדמות וכמובן אפילו להצמיד תמונה.
דוגמא לקונפליקט: קלייר תכננה לעשות מלא כסף מלמכור את התינוק שגדל לה בבטן, והיא ממש לא רוצה להיות אמא. אבל אז נהרסו לה כל התכניות והיא צריכה ללדת על אי שכוח אל ולהפוך לאמא.
דוגמא לתפקיד: כמו שכתבתי למעלה על ג'ייק אבל גם סאן מקבלת את תפקיד הרופאה (וגם ג'ייק) כי היא למדה רפואה סינית והיא מסוגלת לרקוח תרופות מהחומרים הטבעיים שזמינים באי. לסאן יש גם סיבה לכך שהנחיתה על האי הצילה אותה; היא עוזבת עולם חשוך שמפלה ומדיר נשים ומגיעה לאי נייטרלי כביכול, שם היא בונה את עצמה מחדש.
בייבל לסדרה – מה לא נכנס?
- הדבר הכי נורא שאפשר לעשות זה להיות לא ברורים. קודם כל, פשוט תעשו טובה לעצמכם ותוודאו שהכל ברור ומובן. איך מנסחים את זה? זו שאלה של סגנון שלכם ומה הז'אנר שלכם. אם זו קומדיה, זה יהיה כתוב קליל ומצחיק יותר. אם זו סדרת מסתורין, תשמרו על איפוק 🙂
- אני ממש מציעה לכם מכל הלב שלא להשתמש במלים גבוהות או מקצועיות מדיי. גם לא בביטויים שיש לכם ספק אם מבינים אותם באופן חד משמעי.
- אל תחזרו על עצמכם! תשימו לב שכל משפט מביא איתו מידע חדש, ונסו להעביר אותו במשפט הכי קצר שאפשר.
- בלי שגיאות כתיב או פיסוק. אם אתם לא טובים בזה, תנו למישהו אחר שיעבור על זה.
- בייבל לסדרה – ממש מומלץ להכניס תמונות שיעבירו את הטון או את הדמויות אבל לא יותר מדיי כדי לא להעמיס. לא יותר מתמונה אחת בעמוד (אלא אם כן זה תיאור דמויות).
- תימנעו מכתיבה כללית מדיי, ותשתמשו בפרטים ודוגמאות כדי להבליט את הייחודיות שלכם ושל הסדרה שלכם וליצור עניין.
- תכתבו בנימה אישית, כאילו אתם מספרים לחברה הכי טובה שלכם. תכתבו במלים פשוטות ומובנות, ותהיו אתם! אל תכתבו את זה כמו עתירה לבג"צ. אפילו תקליטו את עצמכם מספרים את זה בדיבור ואחר כך תעבירו את זה לכתב.
- על כל פרט מידע שאתם מכניסים לבייבל, תחשבו מה הוא מוסיף לסיפור? אם לא מצאתם, כנראה הוא לא מספיק חשוב לכאן.
- תקפידו על מבנה מסודר, ואני ממש ממליצה על חלוקה לתתי פרקים. זה יעשה גם לכם וגם לקוראים סדר בראש. אבודים עשו את זה מעולה.
- תאהבו את הדמויות שלכם ואל תכתבו עליהם בצורה שיפוטית, אלא מתוך מקום מבין ואוהד.
- תימנעו מהשוואות לסדרות אחרות ואל תנקטו ביקורתיות כלפי יצירות אחרות.
אחרי פוסט ארוך במיוחד, אני באמת מקווה שנתתי לכם חומר למחשבה ומשהו שיעזור במשימה הענקית הזו של כתיבת בייבל. אוהבת אתכם ונתראה בפוסט הבא 💜⚡
